מובא בגמרא (מסכת סוכה דף מו:) "אמר רבי זירא: לא יאמר
אדם לילד "אקנה לך חפץ, צעצוע או סוכריה", ולבסוף לא
יקנה לו, כי הדבר עלול להרגילו לדיבורי שקר. שנאמר (ירמיה
ט, ד): "למדו לשונם דבר שקר". ואף שיש לו הסברים
המניחים את הדעת מדוע הוא איננו קונה לו – בכל זאת
הדבר אסור, מפני שבזה הוא מלמדו לדבר שקר, להבטיח
ולא לקיים.
ומסופר בגמרא (מסכת יבמות דף סג.): שלרב הייתה אשה
המצערת אותו – בכל יום הכינה לו אוכל שונה ממה שביקש,
באחד הימים התפלא רב לגלות שאשתו הכינה לו בדיוק
את אשר ביקש, כשבדק זאת מצא שבנו אשר התוודע
למעשי אמו, הפך את דברי אביו כשהעביר את בקשתו
לאמו, וכך יצא שהכינה עבורו את מה שרצה. כאשר רב
גילה זאת לא היה מרוצה כלל, משום שנאמר בפסוק (ירמיה ט,
ד) "למדו לשונם דבר שקר". [הקשה על זה הגאון רבי חיים קניבסקי
זצ"ל (ארוחות יושר ערך אמת): לכאורה קשה איך לא עלה בדעת רב עצמו לעשות כן עד
אשר שמע מבנו והלא רעיון פשוט הוא, אלא צריכים לומר כי רב היה מושרש כל
כך במידת האמת עד שלא עלה בדעתו כלל שניתן לשנות מהאמת ועיין
במהרש"א (ח"א) שכתב שגם כאשר מצד הדין יכול לשנות בדיבורו, מכל מקום כדי
שלא ירגיל אדם עצמו בכך, ראוי להימנע מכל נדנוד של דבר שקר.].
השל"ה הקדוש [בחלק א' עמוד 86] כתב: "כלל גדול יהיה לאדם
המייסר בנו, שיהיה בטוח שהבן הולך בדרך הישר אף
בסתר שלא בפני האב, יראה בכל כוחו להדריכו במידת
האמת, ילמד לשונו דבר אמת, ויגדיל לו עונש השקר
אפילו בשיחה בטלה, ויפאר לו השכר הגדול מהאומר
אמת, ויטיל מורא גדול עליו באם יוציא מפיו דבר אחד
של שקר, ויתרה בו התראות גדולות".
נמצא, כשתהיה מידה נפלאה זו תקועה בלב הבן, אז יקיים
הבן כל מצוות אביו, כי ירא שישאלנו אביו עשית כך וכך או
מה המעשה אשר עשית, והוא ישיב לו מפני היראה אמת,
כי ירא אולי יימצא בדאי וענשו יהיה מרובה, ומכוח שמוכרח
לומר אמת, נמצא זוכה להגיע לבחינת "סור מרע ועשה
טוב".
והנה בירושלים היה רגיל אצלי חסיד גדול, מחסידי עליון
הספרדים, שאם היו נותנים לו עולם ומלואו, לא היה מוציא
מפיו דבר שאינו אמת בברור. וספר לי מנהג אביו בעודו היה
נער הוא ואחיו, אם נעשה דבר שלא כהוגן, אמר אביו: מי
יודה על חטאו ויאמר אמת, אזי אמחל לו, רק יזהר מהיום
והלאה שלא ישנה בעוולתו. ומי שיכפור ואני אחקור ואדרוש
שאחז בשקר אז אעניש אותו בכפלי כפלים. וכן עשה, מי
שהודה מחל לו ונתן לו מתנה איזה מטבעות בעבור שהודה
האמת, וְלָאַחֶר ששיקר ענשו בעונשים גדולים, כך היה מגדל
בניו במידת האמת והיה קונה האמת במטבעות, לקיים
"אמת קנה", ונעשה בבנו החסיד טבע האמת עולמית, עד
כאן לשון השל"ה.