מדוע קראו שמעון? לרבי שמעון בר יוחאי
התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי נולד כחמישים שנה לאחר חורבן בית שני. יום לידתו אינו ידוע, יש אומרים שהוא נולד ביום ל"ג בעומר, ויש אומרים שהיה זה בחג השבועות, יום שניתנה בו התורה.
מסופר בספר נחלת אבות (חלק ג') שמצא כתוב במדרש שאביו יוחאי היה משבט יהודה והיה מגדולי הדור עשיר ונכבד וקרוב למלכות, ושם אמו שרה מזרע הנשיאים והלל הזקן. שרה היתה עקרה ולא נפקדה בבנים וכשראה יוחאי שעברו הרבה שנים ועדיין אין לה ולד, עלה בדעתו לגרשה ולישא אישה אחרת על פניה, כשנודע לשרה כן לא אמרה דבר רק היתה מרבה לצום ולתת צדקה יום יום בבכי ובתחנונים גדולים לפני ה' כדי שתפקד וה' שמע את צעקתה.
ויהי היום ליל ראש השנה יוחאי רואה בחלומו והנה עומד הוא ביער גדול מלא אילנות לאלפים ורבבות, מהם רעננים המניבים פירות ומהם יבשים, והוא נשען על אילן יבש. ויישא עיניו וירא והנה איש בא ומראהו נורא מאוד ועל שכמו נאד מלא מים, ויעבור בכל היער וישקה כמה מהאילנות היבשים וכמה מהאילנות עבר עליהם והניחם כשהם יבשים, וכשהגיע עד לאילן שעליו נשען יוחאי הוציא מחיקו צלוחית מים חיים טהורים והשקה האילן זה וברכו, ואז ראה יוחאי כי שרתה הברכה באותם מעט מים שגאו מאוד, ותיכף נשא האילן תפוחים גדולים וטובים כשסביבם מלא עלים רעננים, ויגדל האילן עד מאוד בסעיפים ופארות הנותנים ריח חזק למרחוק, וישמח יוחאי על המראה הנהדר וייקץ משנתו מתוך שמחה.
אז סיפר את חלומו לאשתו ואמר לה: חלום חלמתי ופתרונו פשוט הוא: היער הוא עולמנו והאילנות הן הנשים מהן נושאות פירות, ומהן עקרות כאילנות יבשים ובראש השנה נפקדות, יש מהן להוליד ויש מהן הנותרות עקרות. ואת בתי כנגד האילן עליו נשענתי ואשר הושקה ממעין הברכה, להוליד בנים צדיקים וחכמים. אמנם דבר אחד נותר לי להבין מדוע כל האילנות הושקו מהנאד ואילו אילן זה הושקה מהצלוחית, ואמרה לו אשתו: בא ונלך אצל התנא הקדוש רבי עקיבא שוודאי רב כוחו לפתור לנו עניין זה.
במוצאי ראש השנה הלכו שניהם יחד אל רבי עקיבא אשר גילה להם סיבת השקאת האילן מהצלוחית באומרו: דע שאשתך שרה היא מהעקרות שאין בכוחן להוליד בשום אופן ורק על ידי דמעותיה אשר שפכה כמים לפני ה' זכתה להפוך מזלה, והצלוחית שראית היא הצלוחית המלאה בדמעותיה. הוסיף ואמר רבי עקיבא לשרה: הנך בזאת השנה הרה וילדת בן שיאיר את העולם בחכמתו ובמעשיו, וישמחו מאוד מדברי רבי עקיבא וילכו לביתם בשלום.
ותהר שרה ותלד בן ביום חג השבועות והבית נתמלא אורה מההוד וההדר שהיה חופף עליו וישמחו הוריו בו מאוד ויהללו את ה' ויחלקו צדקות ויעשו שמחה ומשתה גדול ביום מילתו, ויקרא שמו בישראל "שמעון" כי שמע ה' לקול תפלת אימו ולקול בכייתה. מהיום ההוא נתנו עיניהם וליבם עליו לשומרו מכל טומאה ולגדלו בקדושה ובטהרה, ובהיותו בן חמש מסרוהו לבית התלמוד שהעמיד רבן גמליאל בירושלים ויהי כמעין המתגבר בהיותו ילד והיה שואל שאלות בדיני תורה לתנאים הגדולים רבי יהושע בן חנניה ורבן גמליאל (נחלת אבות).