בפסקי תשובות (סימן רס"ב) הביא שלא לחינם הדגישו המקובלים ענין זה במיוחד כי עכביש
וקוריה מרמזים על קליפה קשה הנקראת שממית הנשלטת על ידי קליפת עשיו, ויש לה שבע
רגלים כנגד שבעה עממין, ובין יתר נזקיה גורמת לקלקול שלום בית ולכן ביותר צריך ליזהר
בזה להסיר קורי עכביש בערב שבת.
לגבי הריגת עכבישים באופן כללי, ודאי הם בכלל מה שכתב האריז"ל שיש צורך בכל בריאה
בעולם, וכן מובא במדרש (אלפא ביתא דבן סירא ט ובתרגום יונתן תהילים נז, א) שדוד הודה על שניצל על
ידי קורי עכביש משאול המלך, אמנם מבואר במדרש (משלי ל, כח) על הפסוק "שממית בידים
תתפש", שזאת אדום הרשעה, וכן מובא בספר דרכי חיים ושלום (אות תתר"פ) שכל פעם
שהאדמו"ר ממוונקאטש ראה עכביש היה טורח להורגו, וכמה פעמים עלה בעצמו על הספסל
ולקח נר אש ושרפו, ופעם לחץ נעלו והרג בו עכביש ואמר – "על אדום אשליך נעלי", ומובא
בגמרא (סנהדרין קג:) שאמון המלך העלה שממית על גבי המזבח, וכיוון בכך להכניס טומאה
למקדש כדי לפגוע בשלום בית בין ישראל לאביהם שבשמים, לכן חשוב להסיר קורי עכביש
בערב שבת, ובכך לזכות לשלום בית.
ההכנה לכבוד שבת: יזהר כל אדם להכין בעצמו איזה דבר לכבוד שבת, כי מצוה בו יותר
מבשלוחו, ויאמר בפיו על כל דבר שעושה – "לכבוד שבת קודש", כי הדיבור יחיל הקדושה
במעשיו (מחצית השקל) ובכוח הזיעה שמזיע האדם בהכנות לשבת מוחק הוא את העוונות כמו
דמעות. (החיד"א במחב"ר רנ בשם האריז"ל)
